גם את תגידי
"חבל שלא עשיתי את זה מזמן״
העצמה, ביטחון עצמי,
וחוויה של פעם בחיים
דרך צילום עירום אמנותי

בגיל 40 ו-50 קורה משהו שקשה להסביר אבל קל מאוד לזהות. נשים שמגיעות אלי בגיל הזה נושאות עמן סוג של נוכחות שנראה שלא הייתה שם בגיל צעיר. לא כי הכל פתור ולא כי הכל קל יותר, אלא כי הן כבר מכירות את עצמן. יודעות מה הן אוהבות, מה הספיקו ומה עברו. צילום עירום אמנותי בגיל הזה הוא לא ניסיון לחזור לגיל 25. הוא חגיגה של מה שהגעת אליו ושל מי שאת היום בזכות זה.

במשך עשרים שנות ניסיון שבהן אני מצלם, אחת ההתלבטויות המובנות והטבעיות ביותר שאני פוגש אצל נשים ששוקלות צילומי עירום אמנותי היא שאלת המגדר של הצלם. "אני לא בטוחה שאני מסוגלת להיחשף מול גבר", הן משתפות אותי בחשש. התשובה שלי מתחילה תמיד בהבנה עמוקה ומתן מקום מלא לחשש הזה. רק לאחר הקשבה נקייה, אני מציג את הדברים מנקודת המבט שלי, שרואה דווקא בהתמודדות הזו את הכוח העצום שיש בצילום עירום אמנותי לנפש.

עדיין לא פגשתי את האישה שחושבת שהגוף שלה מושלם. אנחנו חיים בחברה שמציפה אותנו בפילטרים ובינה מלאכותית של מודלי יופי בלתי ניתן להשגה, שמייצרים אצלינו סטנדרטים אסתטיים מעוותים. המציאות הזו גורמת לנשים רבות לפתח דפוסי חשיבה שליליים, ביקורת עצמית נוקשה ותחושה פנימית מתמדת שהגוף פשוט אינו מספיק טוב. לכן, כשאני נשאל איך להתכונן ליום של צילום עירום אמנותי, התשובה שלי תמיד מתחילה בהבנה שצילום עירום הוא חשיפה נפשית עמוקה הרבה יותר מחשיפה גופנית.