לפני כשבוע וחצי קיבלתי שיחת טלפון משני. שני שהתקשרה אלי כדי לבקש לעצמה צילומי עירום ואמרה שהיא מאוד רוצה אבל ממש ממש חוששת. החלטתי לפגוש את שני לקפה ולנסות להבין ממה היא כל כך חוששת. רציתי לנצל את ההזדמנות כדי להקשיב, לחשוב ולוודא עם עצמי שאני עושה מספיק על מנת לעזור לפונות אלי לקבלת את ההחלטה הנכונה עבורן. נפגשתי עם שני במטרה להקשיב וללמוד ולא במטרה לשכנע.
שני סיפרה לי שראתה את העבודות שלי ומאוד אהבה ושהיא מלאת הערכה וקינאה במי שמצטלמת אצלי. היא גם מבינה שצילום עירום הוא בעל ערך רב לנפש ולדימוי העצמי, מבינה שזה יכול לעזור לה מאוד ולמרות כל זאת עדיין לא רואה את עצמה יכולה לעשות את זה.
יחד ניסינו להבין מה עוצר אותה ומה יכול לעזור לה להחליט. שני שאלה ואני עניתי. גם אני שאלתי וקיבלתי תשובות כנות שבזכותן למדתי הרבה.
אני מביא כאן כמה מהדברים שעלו בשיחה שלנו והטרידו את שני כדי שגם את תוכלי להפיק תועלת מהקפה שלנו ;)
הקושי בחשיפה נפשית
כמוני, גם שני מבינה שבצילום עירום החשיפה המורכבת באמת היא זו של הנפש ולא של הגוף. שני ציינה שעבורה, הסרת הבגדים חסומה ע״י מחשבות שלה לגבי עצמה יותר מאשר הפחד מחשיפה פיזית.
ניסינו להבין אם מדובר בחינוך שלה מהבית או אולי בסביבה שבה גדלה ולא הצלחנו להצביע על סיבה אחת. מה שלמדתי תוך כדי השיחה ושני אישרה הוא ששני מאוד ביקורתית כלפי עצמה בקשר לכל מיני דברים והמראה החיצוני שלה הוא רק אחד מהם ובהחלט יכול להיות שזה מחסום משמעותי עבורה.
כשסיפרתי לשני שכאשר אני מדבר עם המצולמות שלי, תוך כדי ולאחר הצילומים, הן אומרות שהאווירה שאני יוצר כל כך נעימה ומקצועית, שהן הופתעו מכמה שקל היה להן השלב הזה של הסרת הבגדים שכל כך חששו ממנו. שני אמרה שהיא מתארת לעצמה שזה אכן כך ואמרה שגם קראה את זה במכתבי התודה שקיבלתי אבל לא מסוגלת להבין, כנראה עד שתעבור את זה בעצמה.
לצד זה שני אמרה שהיא מרגישה שהקושי שלה נובע אולי מהתחושה של איבוד שכבת ההגנה שהבגדים נותנים לה, שכבה שכשתסיר אותה תצטרך להתמודד עם עצמה באופן הכי ישיר שיש והיא לא בטוחה שהיא מוכנה לזה. חייכתי ואמרתי לה שהניסיון שלי מראה שההתמודדות הזו היא בדיוק מקור הכוח שיש בצילומי עירום וכשתשלים אותה תרגיש את החיבור המדהים שבין הגוף לנפש שיעצים ויחזק את ההערכה שיש לה כלפי עצמה. שנינו הסכמנו ששיפור כזה בהערכה העצמית הוא תוצר של הצלחה במשהו שאינו באזור הנוחות שלנו. הצלחה במשימה שלא נוחה לנו עוזרת, מלמדת ומאוד מחזקת.
תמונה להמחשה
תחושת הביטחון
שני אמרה שבכל דבר שהיא עושה היא רוצה להרגיש בטוחה ובשליטה. זה נכון במערכות היחסים שלה עם משפחה וחברים, זה נכון בעבודה וזה נכון גם בנסיעה באוטו או אפילו בזמן טיסה. ״ההרגשה של יכולת שליטה במצב, עד כמה שניתן, מקנה לי ביטחון שמאוד חשוב לי ואני מפחדת לאבד אותו במהלך הצילומים״. שני הוסיפה ש ״תהליך כזה של צילום עירום כולל בתוכו אי וודאות גדולה שמקשה על ההחלטה שלי״. את אי הוודאות חילקה שני למספר חלקים. תחושה של חוסר שליטה בסיטואציה ״כי כשאת עירומה את בעמדת נחיתות״, חוסר שליטה בתמונות ״כי איך אני יכולה לדעת שהתמונות לא יופצו אח״כ ברשת?״, תחושה של מבוכה וחוסר ביטחון ״כי מה יקרה אם קבענו ונפגשנו ואז ארגיש שאני לא מסוגלת לעשות את זה?״.
אמרתי לשני שאני מודע היטב לחששות הללו ואני מנסה תמיד לעשות הכל כדי לעזור למי שמצטלמות אצלי להרגיש הכי טוב ובטוח בעולם כי אחרת כל החוויה שלהן נפגמת וזה גם בא לידי ביטוי בתמונות... אני תמיד מציע כמה דברים שיכולים להגביר את הרגשת הביטחון והניסיון שלי מראה שהם אכן עוזרים.
א. אני מציע להביא לצילומים חבר/חברת נפש שיעזורו לתחושת הביטחון האישי. זה יכול להיות בן זוג, בת זוג, ידיד או אחות. העיקר שזה יהיה אדם שיכול להשרות תחושת ביטחון.
ב. אני מציע לקיים את הצילומים בבית. מצאתי שתחושת הביתיות עוזרת להרבה אנשים להרגיש טוב בזמן הצילומים אז אני אורז את הסטודיו שלי ומביא אותו הביתה. בנוסף, לצילומים בבית יש יתרון של אווירה אישית ואינטימית שנותנת גוון מאוד מיוחד לתמונות ושאין אותו בשום מקום אחר.
ג. אני עושה הכל כדי להבטיח שאף אדם מלבדך ומלבד האנשים שתבחרי לא יראה אותך ואת התמונות. זה נכון למהלך הצילומים וזה נכון גם לאחר הצילומים. ההקפדה על הפרטיות של המצולמות שלי מאוד חשובה לי. אני מצלם עורכות דין, מורות, רופאות, נשים דתיות וחייב להקפיד בנושא הזה.
ד. הצילומים נעשים תחת חוזה צילום חתום ובו חלק המוקדש למה שמותר ואסור לעשות עם התמונות. בין היתר כתוב בהסכם עליו אנחנו חותמים, שהתמונות הן שלך ובבעלותך הבלעדית ואני איני רשאי לפרסם אותן אלא אם קיבלתי לכך אישור מפורש ממך. עותק חתום של ההסכם תקבלי לידך לפני התחלת הצילומים.
שני אמרה לי שבאמת הדברים האלו עולים מההמלצות שקיבלתי ושהיא בוטחת בי אחרת לא הייתה מדברת אתי בכלל. יחד עם זה, כחלק מהתהליך שהיא עוברת עם עצמה היא מבקשת עוד קצת זמן כדי לחשוב ולשקול. שני גם אמרה שעצם הפגישה אתי עזרה לה מאוד כי ״יותר נעים להכיר את מי שיצלם אותי ולשמוע את הדברים ממקור ראשון כי זה עוזר להפיג את החששות״.
שני,
תודה רבה ענקית על הזמן, על השיחה הנעימה ועל שנתת לי הזדמנות להקשיב וללמוד. קיבלתי ממך חיזוק שמה שאני עושה הוא נכון ואני זמין לכל שאלה גם אם בסוף תחליטי שצילום עירום אינו מתאים לך.
שרון